כשמטיילים בִּנווה צדק, מטיילים ברחובות צרים ומתפתלים, ולפתע פתאום מגיעים לרחבה עצומה, ובמרכזה בניין משומר - מרכז סוזן דלל, מרכז למחול ולתיאטרון. פעם הייתה כאן קריית חינוך ובה כמה מוסדות חינוך: בי"ס יחיאלי לבָנות , בי"ס אליאנס לבָנים, וסמינר למורים לוינסקי. המוסדות האלה הוקמו כאן לפני 100 שנה, ולפני כ-40 שנה הם נסגרו, כי לא היו להם תלמידים. באותו זמן שכונת נווה צדק הייתה שכונה מוזנחת, ורק מעט אנשים גרו בה. משפחת דלל מלונדון תרמה כסף לזכר בתם סוזן, ובעזרת תרומה זאת שוּקם המתחם ואחריו גם השכונה עצמה. עצי ההדר הנטועים ברחבה הם סמל לפרדסים שהיו כאן בסביבה. על הקיר הזה של המתחם יש שלושה אריחי קרמיקה, שמסַפרים את סיפור הקמתה של נווה צדק: באריח הימני נראים מייסדי השכונה: שמעון רוקח, אהרון שלוּש וחיים אמזלג. באריח המרכזי רואים את הרכבת שנסעה מיפו לירושלים ועברה מתחת לגשר שלוּש, את גימנסיה הרצליה שבקצה של רחוב הרצל, ואת בית הספר לבָנות שהיה כאן . באריח הנוסף נראים אנשי רוח שגרו אז בשכונה, כמו דבורה בארון, יוסף חיים ברנר והרב קוק.