כאשר מטיילים בתל אביב רואים שפעולות של שימור נעשות בִּמקומות רבים ושונים ברחבי העיר. הסתכלו על תחנת הרכבת הזו במַנשייה. רְאו אֵילו פעולות שימור נעשו במרכז סוזן דלל, שבִּנווה צדק, פעולות שהפכו את בתי הספר שהיו כאן למרכז מחול ותאטרון. וכמובן השימור של שׂרונה, שהוקמה על יד קבוצת נוצרים גרמנים שהגיעה לישראל לפני יותר ממאה שנה. הם הקימו אז מושבה חקלאית, שנבנתה במתכונת של כפרים בדרום גרמניה. הם גידלו פֵּרות הדר, חיטה, זיתים ועוד. המקום עבר שיקום ושימור והיום נעים לנוח במדשאות הרחבות שבו.
בִּשדרות רוטשילד אפשר לראות מבנים ששוּמרו לצד מגדלי משרדים חדשים. רְאו את בית השגרירות הרוסית לשעבר ואת מגדל המשרדים החדש המתנוסס מאחוריו. שילוב של ישן וחדש. כשעיר מתפתחת מתעוררת שאלה אם לשַמר אזור מסוים, או מבנים מסוימים, או אולי להרוס ולבנות חדש. מצד אחד - יש מבנים יפים שחבל להרוס אותם, ואפשר ללמוד מהם על תקופה זו או אחרת בהיסטוריה של המקום ושל הארץ. מצד שני - בַּמקומות שעומדים המבנים הישנים אפשר לבנות בנייני משרדים, שיתנו תנופה לכלכלת העיר. מה עושים? אַחד הפתרונות נראֶה לפניכם - שימור המבנה או החזית של מבנה בקדמת הרחוב (פה אפילו הוסיפו לו פסל), ומאחוריו בנייה של מגדל משרדים מודרני.
בתל אביב הוכנה תוכנית השימור הגדולה בישראל ומהגדולות בעולם. זו תהיה הירושה לדורות הבאים.
