כשאתם חושבים על עיר, אתם בוודאי חושבים על בתים גבוהים וצפופים. אבל חלומם של מייסדי העיר תל-אביב היה שונה. הם חלמו על "עיר גנים" – עיר מרווחת, ובה שטחים פתוחים נרחבים. ואכן, הבתים הראשונים בשכונה הראשונה של תל-אביב, אחוזת-בית, היו מבנים בני קומה אחת, מוקפים בגינות, וביניהם שדרות של עצים. כשתל-אביב גדלה והתרחבה, לא נותר בה מקום לבנות לכל משפחה בית וסביבו גינה, והחלו לבנות בתים בני שלוש קומות, ואף יותר. כך החלה הצמיחה לגובה. בהמשך, גם זה לא הספיק, והחלו לבנות בניינים בני תשע קומות, ויותר. בניינים בגובה כזה מכונים "גורדי שחקים", והיום מכנים אותם גם "מגדלי עסקים" או "מגדלי מגורים". לפני כ-40 שנה, בשנת 1965, הוקם גורד השחקים הראשון בתל אביב – מגדל מאיר (כל-בו שלום). הוא הוקם במקומו של המבנה הישן של בית-הספר התיכון העברי הראשון - ה"גימנסיה הרצלייה". כדי לפנות מקום לגורד השחקים החדש הרסו את המבנה הישן. מגדל מאיר מתנשא לגובה של 142 מטרים, ויש בו 33 קומות משרדים. במשך יותר מ-30 שנה הוא היה הבניין הגבוה ביותר בישראל, ואף במזרח התיכון כולו, ונמנה עם חמשת הבניינים הגבוהים באירופה.

שלושת מגדלי עזריאלי, העגול, המרובע והמשולש, תפסו את התואר הבניינים הגבוהים ביותר בארץ לאחר שבשנת 1999 הושלמה בנייתו של המגדל העגול, בן 50 הקומות, שגובהו 187 מטרים. מגדלי עזריאלי, שהפכו לאחד מסמליה של העיר תל-אביב-יפו, לא החזיקו זמן רב בתואר המגדלים הגבוהים ביותר בישראל. את מקומם בפסגה תפסו מגדלים רבים נוספים שצצו לאורך נתיבי איילון, וביניהם מגדל משה אביב, המיתמר בשטחה של העיר השכנה, רמת-גן. גובהו של מגדל משה אביב, בן 68 הקומות, הוא 244 מטרים, והוא מחזיק כיום בתואר הבניין הגבוה ביותר בישראל.

בעבר היו גורדי השחקים בעיקר מגדלי עסקים, והיו בהם משרדים בלבד, אבל כיום מוקמים גם מגדלי דירות, שיש בהם דירות למגורים בלבד. ומי גר בהם? – אנשים רבים שעזבו את תל–אביב בעבר, ועברו לגור בערים סמוכות, שבהן הם יכלו לרכוש בית וגינה, חוזרים להתגורר בתל–אביב בדירות שבמגדלים הגבוהים.

מדוע בונים בעיר בניינים גבוהים?

ראשית, בבניין גבוה יש יותר דירות, וכך יכולים לגור בו יותר אנשים על שטח בגודל דומה של בניין לא גבוה. את השטח שמתפנה אפשר לנצל לטובת כל התושבים. למשל להקים בו גן ציבורי, גני ילדים, בריכה, או חניון.

יתרון נוסף של הבניינים הגבוהים הוא שהם מאפשרים לדאוג לנוחיות רבה יותר של הדיירים: שמירה בכניסה, מעליות רבות וחדישות, מיזוג אוויר מרכזי, וגם שירותים מיוחדים כמו בריכת שחייה ומכוני כושר.

ועוד יתרון הוא הנוף: לאנשים הגרים בקומות הגבוהות של גורדי השחקים מתגלה הנוף של העיר וסביבותיה, נוף שאי אפשר לראותו כאשר נמצאים בגובה נמוך, בגלל צפיפות הבתים בעיר.

אבל גורדי השחקים יוצרים גם בעיות, ואנשים רבים מתנגדים להקמתם. מדוע?

סיבה חשובה אחת היא שלא כל אחד יכול לגור בבתים כאלה, שמחירה כל דירה בהם גבוה מאוד, ונוסף על זה, הדיירים נדרשים לשלם כסף רב במשך כל הזמן כדי שכל השירותים המיוחדים בבניין, כמו השמירה, המעליות והגינון, יפעלו בצורה טובה.

סיבה נוספת להתנגדות לבנייתם של גורדי שחקים היא שהם מפריעים לבתים הנמוכים יותר שבסביבתם: מסתירים מהם את הנוף; מטילים עליהם צל; פוגעים בזרימה הטבעית של הרוחות; ריבוי הדיירים בבניינים האלה גורם גם להגדלת מספר כלי-הרכב המגיעים לאזור, וכתוצאה מזה לתנועה צפופה ולהגברת זיהום האוויר.

גורדי השחקים משנים את מראה העיר, ומשנים את אופייה. כדי לדעת כיצד משפיעה הקמת המגדלים בתל-אביב-יפו על העיר ועל תושביה, נצטרך לחכות ולראות מה יהיה כאשר יוקמו 135 המגדלים החדשים המתוכננים היום, שבנייתם של כמה מהם כבר התחילה.