בתל אביב –יפו פועלים אלפי מתנדבים מדֵי שנה. חֵלק מהמתנדבים קשורים למחלקה להתנדבות שבעירייה, וחלקם פועלים באופן עצמאי או בשיתוף עם גופים אחרים. הִנה כמה פעולות התנדבות:
קו קשר עג'מי
מתנדבות מטלפנות לקשישים הגרים בשכונה וגם מבקרות בבתיהם פעם בשבוע. המטרה היא להיות בקשר עם קשישים הגרים בשכונה- להקשיב להם, לשוחח אִתם ולעזור להם בדברים שהם צריכים.
המתנדבות למדו את התפקיד הזה בקורס מיוחד, והמחלקה לשירותים חברתיים בעירייה מלַווה אותן בתפקיד החשוב הזה.
מתנדבות בקו הקשר
זכויות: עיריית תל אביב, המחלקה לשירותים חברתיים
מרכז עזרה לעולים ולנזקקים ע"ש אלֶכְּס קלינט
במרכז הזה עולים ונזקקים יכולים לקבל בגדים וגם עזרה ואוזן קשבת לבעיות שונות. המרכז פתוח 18 שנה, מאז הֵחֵלה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר (בשנת 1990). רוב המתנדבות שעובדות כיום בַּמרכז היו פעם עולות חדשות שנעזרו בעצמן במרכז וראו את חשיבותו.
מספרת וֶרָה, שמתנדבת במרכז ומנהלת את הפעילות בו: " לי ולחֵלק גדול מהמתנדבות כאן לא היו חיים קלים. אני הגעתי לארץ עם שני ילדים, אחד מהם היה חולה בשיתוק מוחין ונפטר לפני שנתיים. המצב שלי היה קשה, ובמרכז הזה עזרו לי מאוד במהלך השנים. היום יש לי צורך להעניק לאחרים, לתת, זה ממלא אותי ונותן לי כוח להמשיך. חשוב לדעתי לא רק לדבר על התנדבות, אלא לחפש ולמצוא את הדרך לעשות משהו."
ורה, במחסן הבגדים של המרכז על שם קלינט
המסעדה "לשובַע"
בתל אביב –יפו מתגוררים גם אנשים שאין ביכולתם לדאוג לעצמם לאוכל. "שובע" היא עֲמותה (ארגון של אנשים למטרה מסוימת) שאנשיה חושבים שאסור שיהיו בעיר אנשים רעבים. לכן הם הקימו מסעדה לנזקקים בעיר. כל מי שמגיע למסעדה מקבל ארוחה חמה ללא תשלום, ללא שאלות וללא צורך באישורים. אפשר לאכול כמה שרוצים, עד שמרגישים שְבֵעים. אנשי העמותה מקפידים שהמסעדה תהיה נקייה, מרוּוַחת ומוארת, כדי שלאנשים יהיה נעים לאכול בה.
במסעדה של עמותת "לשובע" אנשים רבים עובדים בהתנדבות: מכינים אוכל, מגישים לשולחנות, מפַנים מהשולחנות.
המסעדה "לשובע"
באדיבות עמותת "לשובע"
רוב המזון המוגש במסעדה מקורו בתרומות של גופים שונים: צה"ל, יצרני מזון, מסעדות, אולמות אירועים. את עודפי המזון אוספים באמצעות נַיידות שנקראות "אסיף העיר". הכסף להפעלת מסעדות "לשובע" מגיע מאלפי תורמים נדיבים.
ניידת "אסיף העיר"
באדיבות עמותת "לשובע"
תיקונים ושיפוצים
לעמית היה חשוב להתנדב. הוא אוהב לתקן דברים שונים בבית, וידידה שלו, שהיא עובדת סוציאלית, הציעה לו לתלות מודעה במעון יום בנווה עופר ולהציע את שירותיו בהתנדבות. למעון מגיעות הרבה מאוד אימהות חד הוריות, שנתקלות מדֵי פעם בצורך לתקן דברים שונים בבית. ואמנם, עמית מקבל פניות והוא עוזר במשימות שונות: צביעה בבית, הרכבה ותלייה של מדפים, ועוד תיקונים. עמית אומר: "לי יש מזל, אני בריא, יש לי עבודה ואני יודע לעשות כל מיני דברים. אז למה שאני לא אעזור לאנשים שיש להם פחות מזל מאשר לי? גם לי עוזרים כשקשה לי. אני מאמין שחֶברָה שעוזרים בה זה לזה היא חֶברה טובה, נעימה וחזקה יותר. האישה שאני עוזר לה להרכיב מדפים יכולה לעזור למישהו אחר בבעיה אחרת, וככה השרשרת תימשך."