האוטובוס הראשון הוביל נוסעים ממקום למקום בתל-אביב הצעירה כבר לפני כמעט 90 שנה. אדם בשם אפרים הלפרין קנה כמה טנדרים (משאיות קטנות) מן הצבא הבריטי, התקין שני ספסלי ישיבה בכל אחד מהם ו...הרי לכם אוטובוס בעל שישה מקומות ישיבה.

היום מתבצעות ברחבי מטרופולין תל-אביב כ-מיליון (923,000) נסיעות באוטובוס בכל יום! כשליש מהן הם של אנשים הנכנסים לתל-אביב-יפו, או יוצאים ממנה. חברות האוטובוסים העיקריות הפועלות במטרופולין הן: "דן", "אגד", ו"קווים". ברחבי תל-אביב-יפו יש כמה מסופי אוטובוסים (תחנות גדולות שיוצאים מהן ומגיעים אליהן כמה קווי אוטובוס). המסוף הגדול ביותר הוא התחנה המרכזית החדשה.

בשנת 1942 נפתחה בתל-אביב-יפו התחנה המרכזית הראשונה לאוטובוסים. זו התחנה שנקראת היום התחנה המרכזית הישנה.

האזור שבו נבנתה התחנה נמצא מתאים כי היה סמוך לצומת תחבורה מרכזי, שבו היו כבר תחנות להורדה והעלאה של נוסעים לרבים מן הקווים שנסעו בעיר. האזור הזה גם היה קרוב לתחנת רכבת.

התחנה נועדה לתת פתרון נוח לנוסעים ולספק חניה למספר הרב ביותר של אוטובוסים. זמן קצר לאחר שפתחו את התחנה, התברר ששטחה קטן מדי, והיה צורך להוסיף מקומות חניה לאוטובוסים ברחובות הסמוכים אליה. במשך הזמן הצפיפות באזור – הן של אוטובוסים והן של אנשים – הייתה כה גדולה, שלא נותרה ברירה אלא להקים תחנה מרכזית חדשה.

האזור שנבחר לבניית תחנה החדשה גם הוא בדרום תל-אביב, לא רחוק מן התחנה הישנה. בניית התחנה החדשה נמשכה שנים רבות, והיא התחילה לפעול בשנת 1993.

התחנה המרכזית החדשה של תל-אביב-יפו נחשבת לעצומה בגודלה, היא בנויה בכמה מפלסים (קומות), ומערכת מורכבת של גשרים ומחלפים מחברת ביניהן ובין הרחובות היוצאים ממנה. בתוך התחנה יש מרכז קניות גדול לשירות הנוסעים הרבים העוברים בתחנה מדי יום. מבנה התחנה עורר ויכוחים רבים בציבור, ובעיקר עורר את התנגדותם של התושבים המתגוררים בקרבת התחנה, בשל מפגעי הרעש וזיהום האוויר שגורמים האוטובוסים הרבים העוברים בה. כיום, מספר המשתמשים בתחנה קטן יחסית, ויש חלקים של מבנה התחנה שנותרו מוזנחים ונטושים. אחת הסיבות לכך היא שתושבי תל-אביב-יפו והאנשים שבאים לבקר בה אינם מנצלים את התחבורה הציבורית באוטובוסים כפי שהעירייה הייתה רוצה.

המטרה הכללית של עיריית תל-אביב-יפו בשיתוף עם משרד התחבורה היא לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית על פני השימוש ברכב פרטי, כדי להקל מעט את בעיות התחבורה בעיר.

בכמה רחובות ראשיים בעיר סומנו נתיבים (מסלולים) שמיועדים לתחבורה ציבורית בלבד, והתכנית היא להגדיל את מספר הנתיבים המיוחדים האלה. ויש תכניות נוספות לשיפור המערכת להסעת המונים במטרופולין תל-אביב-יפו. הנה כמה מן הרעיונות:

• שילוב בין נסיעה באוטובוס ונסיעה ברכבת: יותר קווי אוטובוס יגיעו אל תחנות הרכבת השונות וייצאו מהן. כבר כיום אפשר מופץ כרטיס "חכם" – כרטיס שאפשר להשתמש בו לנסיעה גם ברכבת וגם באוטובוס.
• צמצום זמני הנסיעה של האוטובוסים, וקיצור זמן ההמתנה לאוטובוס.
• הוספת חברות אוטובוסים שיפעלו בעיר, כדי שהתחרות ביניהן תסייע להוריד את מחיר הנסיעה.
• צמצום האזורים שבהם נוסעים האוטובוסים המפרקיים (אוטובוסים ארוכים, שנקראים גם "אקורדיון") לרחובות מרכזיים בלבד, והפעלת מיניבוסים ברחובות הצרים, כדי להקטין את הרעש.
• רכישת אוטובוסים חדישים ומשוכללים במקום אוטובוסים ישנים.

התכנית הזאת, במשולב עם שיפור מערך ההיסעים ברכבת, יכולה בהחלט לסייע בפתרון בעיות התחבורה של מטרופולין תל-אביב-יפו.